מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה

כאשר אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו צוואה, החוק במדינת ישראל, מחייב את האדם או האנשים שהצוואה נמצאת בידיהם למסור אותה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, מיד לאחר שנודע להם על מותו של המצווה. נושא זה מטופל במסגרת סעיף 75 לחוק הירושה, אשר מגדיר כי הימנעות ממסירת הצוואה מהווה עבירה פלילית אשר המעורבים בה מסכנים עצמם בעונשים הקבועים בחוק. בשורות הבאות נדון בחשיבותה הרבה של מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה – בפן המוסרי והמעשי, אופן הטיפול המומלץ בנושא, ובהשלכות האפשריות במידה וחובה זו הופרה – בין אם בתום לב או במכוון.

על חשיבותו של מסמך הצוואה

צוואה היא בראש ובראשונה מסמך בעל תוקף משפטי, אותו אדם מנסח בחייו, כדי להגדיר את אופן חלוקת הרכוש שהוא צבר לאורך השנים בין האנשים היקרים לו, לאחר שילך לעולם שכולו טוב. אולם מעבר להיותה מסמך משפטי, הצוואה מהווה גם ציווי מוסרי בכך שהיא משקפת את רצונו האחרון של אדם עם הסתלקותו מן העולם. מסיבה זו, החוק בישראל רואה חשיבות רבה במתן טיפול הולם לצוואה שאדם הותיר אחריו במועד לכתו, והמחוקק הקדיש מחשבה רבה לאכיפת חובת הטיפול הראוי בצוואות ובחלוקת הרכוש הנדרשת על פי הן, שנועדה להיטיב בדרך כלל, גם עם קרובי משפחתם.

אי מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה – עבירה פלילית

סעיף 75 לחוק הירושה במדינת ישראל, נועד להסדיר את חובת המסירה של צוואתו של אדם שהלך לעולמו, לידי הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים. לשון החוק קובעת כי:

א. "מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה". ב. "המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס". כלומר, סעיף 75 ב' לחוק הירושה, מגדיר את העבירה של אי מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה, בתור עבירה פלילית, וקובע את רף הענישה המוגדר בגינה, שהוא תשלום קנסות או מאסר.

האם אי מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה מובילה לשלילת הזכויות של היורשים בעזבון?

למרות העונשים הקבועים בחוק בגין עבירה של אי מסירת צוואתו של אדם שנפטר לידי הרשם, היא לכשעצמה אינה מצדיקה בראי החוק את שלילת זכויותיו של יורש כזה או אחר בירושה, כפי שהן מוגדרות בצוואת המנוח, ככל שהיא תקפה מבחינה משפטית. הרציונל העומד בבסיס ההפרדה בין ההשלכות הפליליות לבין ההשלכות הקנייניות של העבירה, נטועה בעובדה שהמחוקק במדינת ישראל שואף להתייחס לכבוד הנפטר בתור ערך עליון, עד כמה שניתן.

לפיכך, סעיף 75 לחוק הירושה אינו מתווה את פסילת הצוואה או ביטולה בעקבות עיכוב במסירתה לטיפול מערכת המשפט. עם זאת, חשוב לציין כי החוק רואה בחומרה רבה מצבים בהם נעשה ניסיון להסתיר, לחבל או לזייף צוואה של אדם – בין אם פעולות אלו נעשה בעודו בין החיים ובין אם בוצעו לאחר לכתו. על העונשים הקבועים בחוק בגין עבירות של הסתרת צוואה, זיוף צוואות ותביעות שווא – נפרט בהמשך המאמר.

מה קורה במקרה של איחור במסירת צוואה לרשם לענייני ירושה?

למרות האמור לעיל, על אף השאיפה של המחוקק לכבד את רצונו של הנפטר עד כמה שניתן, ישנה חשיבות רבה גם לשמירה על הסדר הטוב במדינת ישראל, ולכן בית המשפט אינו ממהר לעבור על סדר היום על מקרים בהם צוואה הוגשה באיחור ניכר מבלי שסופקו לו הסברים שמניחים את הדעת.

האם ניתן למסור צוואה לרשם לענייני ירושה כבר במועד חתימתה?

בהחלט. פעולה זו ידועה בתור "הפקדת צוואה" והיא זכות השמורה לכל מי שבחר לנסח צוואה בכל מועד בחייו. הפקדת צוואה מאפשרת לעורך הצוואה להפקיד את מסמך הצוואה החתום בידי הרשם לענייני ירושה, עוד בעודו בין החיים. הפקדת צוואה ניתנת לביצוע בצורה עצמאית, על ידי התייצבות במשרדי הרשם לענייני ירושה ומסירה אישית של המסמך, או בדרך של הגשת הצוואה בצורה מקוונת, באמצעות אתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.

מהי משמעותה של הפקדת צוואה מבעוד מועד?

הפקדת הצוואה בידי הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים הינה פעולה שבמסגרתה המצווה מבטיח שהצוואה שניסח אכן תגיע לידיהם של יורשיו המוגדרים בצוואה, במועד בו יעבור לעולם שכולו טוב. מן הראוי לציין כי הפקדת צוואה מראש אינה מהווה חובה משפטית המחייבת את המצווה, אלא זכות שנועדה לאפשר לו לוודא שצוואתו תישמר במיקום מוגן ותזכה לטיפול ראוי לאחר לכתו.

מה קורה לאחר מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה?

בסעיף 76 לחוק הירושה נקבע כי בעת הפקדתם או מסירתם של צוואה או זיכרון דברים עבור צוואה שניתנה בעל פה, במשרדי הרשם לענייני ירושה, ככל שלא הוגשה בקשה לקיום הצוואה בתוך פרק זמן של 3 חודשים ממועד פטירתו של בעל הצוואה, הרשם לענייני ירושה ימסור הודעה על כך ליורשים המופיעים בצוואה ויודיע על כך בפומבי.

כיצד מתייחס החוק להסתרת צוואה או העלמת צוואה?

סעיף 395 בחוק העונשין מגדיר כי העלמת צוואה או הסתרת צוואה מהווה עבירה פלילית, על פי הדין הפלילי במדינת ישראל, שהעבריין שיורשע בה צפוי לעונשי מאסר. סעיף 395 קובע כי פלוני אשר הסתיר את מסמך הצוואה של אדם אחר בעודו בחיים או לאחר פטירתו, מתוך כוונה להונות, ישא בעונש מאסר בפועל של עד 5 שנים. בראי הדין הפלילי, אין חשיבות לעובדת היותו של המצווה חי או מת, לעניין הענישה היות ופעולת ההסתרה או ההעלמה של הצוואה לכשעצמה, אינה מוסרית, אסורה בתכלית האיסור ומהווה עבירה פלילית.

האם אדם שהעלים צוואה עדיין יהיה זכאי לרשת את המצווה?

סעיף 5 בחוק הירושה מגדיר כי בנוסף לענישה הפלילית המוגדרת בחוק העונשין בצד עבירה של הסתרת צוואה, העבריין שיורשע בגין העלמת או השמדת צוואתו האחרונה של זולתו, זיוף צוואה או תביעה שהוגשה על בסיס צוואה מזויפת – יאבד את זכויותיו בעזבונו של המוריש.

כיצד עורך דין צוואות וירושות יכול לסייע לכם בנושא של מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה

היה וסיימתם לערוך צוואה והגעתם להחלטה להפקיד את צוואתכם מבעוד מועד בידי הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, חשוב לדעת כי ניתן לקבל ליווי משפטי מטעם עורך דין לדיני צוואות וירושות. בכוחו של עורך דין צוואות וירושות לסייע לכם גם במקרה בו נתקלתם בבעיה במסירת צוואה לרשם לענייני ירושה, לאחר לכתו של אדם קרוב. סיוע משפטי מקצועי החל משלב עריכת הצוואה, ועד לביצוע פעולת הפקדת הצוואה מול הרשם או מסירת הצוואה לידיו עם לכתו של המצווה, תסייע לכם להבטיח כי רצונותיכם וזכויותיכם יבואו לכלל ביטוי, עד כמה שהחוק מאפשר.

התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.