חוק הירושה פורש בפני מערכת המשפט למעלה מ – 160 סעיפים אשר מגדירים מהי ההתנהלות החוקית והתקינה בעת התמודדות עם מצבים כאלו ואחרים אשר קיימים בעולם הצוואות והירושות. כחלק מסעיפים אלו, נוסח גם סעיף 113 אשר מפרט ומגדיר את הפעולות שבהן יש לנקוט בעת קיומם של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה. מדובר על סעיף משמעותי וחשוב, שכן הוא יכול לתת מענה למצבים רבים בהן דרושה הכרעה. אם כן, בואו נבדוק יותר לעומק את הנושא של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה, נבין על אילו נכסים מדובר, מה ההשלכות של נכסים כאלו וכיצד מטפלים בקיומם.
סעיף 113 לחוק הירושה: נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה
מדובר כאן על סעיף המכיל שלושה תתי סעיפים שזוהי לשונם:
סעיף 113 א'
"נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף".
סעיף 113 ב'
"לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו."
סעיף 113 ג'
"בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים אלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב)".
אופן הטיפול בנכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה בהתאם לחוק הירושה
לסיכומו של עניין, ניתן לומר כי סעיף 113 א' מגדיר את דרכי ההתמודדות עם נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה – במידה והנכס אינו ניתן לחלוקה או נכס שעלול לאבד מערכו בעקבות החלוקה, יוצע לרכישה על ידי היורשים. יורש אשר יציע את המחיר הגבוה ביותר, שאינו נופל ממחיר השוק של הנכס, הוא היורש אשר הנכס יימסר לו. מחיר זה ישולם מתוך חלקו בעיזבון, ובמידה וחלקו בעיזבון אינו מכסה את כלל הסכום – יוסיף היורש את הסכום למען השלמת הפער.
ההבדל בין נכס שאינו ניתן לחלוקה לבין נכס שחלוקתו תוביל לאובדן ערך
ניתן לשים לב כי סעיף 113 א' מניח בפנינו שני סוגים שונים של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה: נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה שהם, לדוגמה, דירת מגורים יחידה השייכת למוריש ושלא ניתן לחלק אותה בין היורשים, ונכסים שבפועל אפשר לחלק אותם בין היורשים, אולם חלוקה מסוג כזה עלולה להביא איתה אובדן של ערכו הכולל של הנכס, ובהתאם – ירידת השווי של העיזבון כולו. נכס מסוג זה יכול להיות, למשל, חלקת אדמה אשר חלוקתה לחלקים קטנים יותר תוביל להורדת השווי שהיה לה בתור חלקה אחת שלמה – מצב שאינו מיטיב עם או כדאי עבור אף צד, ובמיוחד לא עבור היורשים.
כשאף לא אחד מן היורשים מעוניין ברכישת נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה
סעיף 113 ב' הוא הסעיף אשר מגדיר מצב שבו אין כל יורש שמעוניין לרכוש את הנכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה. מצב זה הוא לחלוטין מצב הגיוני, והוא נובע משיקולים שונים של היורשים – כלכליים או אישיים כאחד. על פי סעיף 113 ב' במידה ואין יורש שמעוניין לרכוש את הנכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה, הנכס יימכר לגורם חיצוני שאינו קשור אל היורשים, והסכום שאותו שילם הגורם החיצוני יחולק בין היורשים אשר נזכרים בצוואה ובהתאם לחלקם בעיזבון.
סעיף 113 ג' לחוק הירושה – מה הוא אומר?
סעיף 113 ג' לחוק הירושה, למעשה מציב את בית המשפט בתור גורם שיוכל להורות על אופן המכירה, כך שגם גורם כמו ההוצאה לפועל, למשל, יוכל להיות מעורב בהליך. כמו כן, בית המשפט יהיה זה שיוכל לקבוע הן את תנאי התשלום בהתאם לסעיף 113 א' כמו גם את תנאי התשלום של דמי המכר בהתאם לסעיף 113 ב'.
איך העניין של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה עובד כשלא קיימת צוואה?
קיימים מצבים בהם המוריש לא הותיר אחריו צוואה, מה שמעמיד את כל נושא חלוקת העיזבון בסימן שאלה. מצב זה נפתר באמצעות חוק הירושה על פי דין, שקובע את זהות היורשים בהתאם לחוק ולא בהתאם למצויין בצוואה – שכן היא איננה קיימת כלל. באשר לנכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה – היורשים שיוכלו להציע את הצעת המחיר עבור רכישת הנכסים שאינם ניתנים לחלוקה או היורשים שיהנו מדמי המכר שבהם נקנה הנכס על ידי גורם שלישי יוגדרו על פי חוק הירושה על פי דין.
מה קורה כאשר יורש מעוניין לרכוש נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה?
החוק מגדיר באופן ברור את נושא הצעת המחיר של היורשים עבור רכישת נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה. כל יורש יכול להגיש את הצעת המחיר שלו עבור רכישת הנכס כולו בכל עת, ובתנאי שטרם הונפקו צו קיום צוואה או צו ירושה וניתנו ליורשים על ידי הרשם לענייני ירושה.
זכותם העדיפה של היורשים – גם היא בעלת "תאריך תפוגה"
על אף שהיורשים הם הראשונים לקבל את הזכות לרכישת נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה, במידה והם לא יעמדו בתנאי שציינו כאן למעלה – זכותם תישלל מהם. כלומר, היה ויורש מסוים מעוניין לרכוש נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה, אך הוא הגיש את הצעת המחיר שלו לאחר שניתנו צו ירושה או צו קיום צוואה – לא תהיה לו עוד זכות עדיפה לעשות זאת.
אז במקרה של איחור בהגשת הצעת המחיר אין היורש עוד יכול לרכוש את הנכס?
הנחה זו היא איננה חד משמעית. ברגע שהוגשה הצעת המחיר באיחור, בית המשפט יכול יהיה להורות על מכירת הנכס לגורם שלישי ולחלק את דמי המכר בין היורשים השונים, אולם לא בכל המקרים הוא אכן יורה על מכירה שכזו. בהקשר הזה, כל מקרה ייבחן לגופו, ובית המשפט יקבל את החלטותיו בהתאם לנסיבות. מה שכן, במידה ויורש יודע מראש שהוא מעוניין לרכוש נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה – כדאי שיגיש את הצעתו מבעוד מועד.
התמודדות עם נכסים שאינם ניתנים לחלוקה בצוואה – רק באמצעות עורך דין
יכול מאוד להיות שאנשים רבים מרגישים שהם מסוגלים להתמודד עם כל סיטואציה משפטית כזו או אחרת בעצמם, בין אם בעת עריכת הצוואה, בעת מימושה או במצבים רבים אחרים. ייתכן גם כי אותם אנשים אכן מחזיקים בידע שיכול לסייע, אולם עורך דין צוואות וירושות בוודאי יוכל לסייע אף יותר, זאת באמצעות ידע עשיר, ניסיון, ייעוץ והכוונה בהתאם לחוקים.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
