באם קיבל אדם בירושה זכויות למקרקעין, כלומר – זכויות לבעלות על שטח קרקע או נכס שבנוי עליה – הוא יכול לרשום את זכותו על הנכס אצל לשכת רישום המקרקעין, וכך להבטיח את בעלותו המוחלטת וכל האפשרויות הנגזרות ממנה. על מנת לעשות זאת, נדרש המבקש לקחת חלק בהליך בירוקרטי שבמסגרתו עליו להגיש בקשה מסודרת לרישום הנכס על שמו בפנקס המקרקעין (בטאבו), ולהוכיח את זכותו הראויה על ירושת המקרקעין.
מי יכול לעשות זאת ובאילו תנאים?
על פי חוק, ירושה ראויה שמאפשרת רישום המקרקעין על שמו של היורש מתקיימת באחת מהדרכים הבאות:
א. צו קיום צוואה – בקשה רשמית המוגשת על ידי היורש על מנת שצוואת העוזב תיכנס לתוקף.
ב. צו ירושה – בקשה רשמית שמגיש היורש על מנת לקבל את חלקו בירושה.
ג. הסכם בין יורשים על אופן חלוקת העיזבון (במידה שכבר הוגש ואושר אחד משני הטפסים הקודמים שהוזכרו).
בטרם מתחילים את ההליך חשוב מאוד לוודא שאכן המקרקעין היה בבעלותו התקינה של המוריש, אחרת אין עילה לטפל בנכס בהתאם לצוואתו. ניתן לבדוק זאת על ידי הפקת נסח רישום מקוון או להפיק נסח רישום חתום בלשכת המקרקעין שבה הנכס רשום.
למי מגישים את הבקשה?
יש להגיש את הבקשה ללשכת רישום המקרקעין שבה הנכס רשום. קיימות תשע לשכות כאלה: ירושלים, תל אביב, חיפה, פתח תקווה, נצרת, נתניה, באר שבע, חולון ורחובות. בנוסף ללשכות אלה, קיימות שלוש שלוחות נוספות, בחדרה, אשדוד ועכו. ניתן לבדוק באיזו לשכה רשום הנכס באמצעות חיפוש מקוון לפי ישוב או מספר גוש.
כיצד מגישים את הבקשה?
את הבקשה ניתן להגיש באמצעות אחת משלוש דרכים:
א. דואר ישראל (יש לכתב כנמען את הלשכה המתאימה לפי הסעיף הקודם).
ב. במסגרת קבלת הקהל במשרדי הלשכה הרלוונטית.
ג. באמצעות הגשה מקוונת שתיעשה אך ורק על ידי עורך דין בעל כרטיס חכם מתאים, ורק לצורך רישום הורשה לפי צווים (צווי ירושה וצווי קיום צוואה) שאושרו ותוקפו על ידי הרשם לענייני ירושה.
חשוב לדעת שהגשת הבקשה מותנית בתשלום אגרה של 159 ש"ח. אפשר לשלמה בסניף דואר (באמצעות שובר מתאים שניתן לקבל בלשכות), בעמדות תשלום אשר ממוקמות בלשכות, או על ידי עורך הדין המגיש את הבקשה המקוונת.
השלבים והמסמכים הדרושים
הטופס העיקרי בהגשת הבקשה נקרא 'טופס בקשה לרישום מקרקעין', וניתן למצוא אותו באתר של משרד המשפטים, בפורטל של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין (או בחיפוש גוגל קצר של שמו). ישנם מספר דגשים חשובים בנוגע למענה ראוי על הטופס:
- הבקשה מוכרחה לשאת את חתימתו של אחד היורשים לפחות, ועליה להיות מאומתת על ידי עורך דין או רשם.
- במידה שהתמנה לצורך הליך העיסוק בצוואה מנהל עיזבון – הבקשה צריכה לשאת את חתימתו, וכן להיות מאומתת על ידי עורך דין או רשם.
- בקשה שאומתה על ידי קונסול אינה קבילה.
- באם נוגעת הבקשה למקרקעין שונים שרשומים באותה לשכת רישום מקרקעין – רצוי לציין את כל הנכסים באותה בקשה.
- באם מוגשת הבקשה בדרך המקוונת, על המגיש לצרף לה 'כתב הצהרה והתייחסות של עו"ד להגשה מקוונת לשם רישום עסקאות ופעולות שונות'.
- בעניינים של הצווים שצוינו קודם (צו הירושה וצו קיום הצוואה) – אם במעמד הגשת הבקשה הם כבר אושרו רשמית על ידי הרשם לענייני ירושה – אין צורך לצרף אותם אלא רק לציין את שם המנוח ותעודת הזהות שלו.
- במידה שבמעמד הגשת הבקשה אותם צווים טרם אושרו על ידי הרשם לענייני ירושה, אלא על ידי רשות מוסמכת אחרת – יש להגיש את הצו המקורי עצמו כפי שאושר על ידי אותה סמכות.
- אין הכרח להגיש את הצו המקורי עצמו – מותר להגיש העתק נאמן, ובתנאי שהוא מאושר על ידי אותה הרשות שאישרה את הצו. לחלופין, מותרת הגשה של העתק שאושר על ידי נוטריון (אך הוא עלול להיות יקר יותר מאשר העתק באישור הרשות המוסמכת).
טיפול בבקשה מקוונת
לאחר שהבקשה תיקלט ותעבור את הטיפול הדרוש בלשכה – המגיש יקבל לכתובת המייל שלו אישור על רישום הנכס על שמו, או בשורה על דחיית הבקשה ונימוק מדוע נדחתה. עורך הדין שהגיש את הבקשה יקבל גישה לכל המסמכים והפרטים ולמכתב הדחייה או ההשהיה. באם יפורטו הליקויים במכתב הדחייה או ההשהיה – יוכל עורך הדין לתקנם ולהגיש את הבקשה פעם נוספת, ובלבד שיצרף כתב הצהרה חדש ועדכנתי להגשה זו.
טיפול בבקשה שהוגשה דרך הדואר או באופן ידני ללשכה
כשמתקבלת הבקשה בלשכת רישום המקרקעין – נפתח עבורה תיק פעולה. במהלך השלמת שלבי הטיפול יקבל המגיש עדכונים באמצעות מסרון או בדואר האלקטרוני. הלשכה תבחן את כל המסמכים ותחליט אם לאשר אותה ולבצע את הרישום, או לדחות אותה. הן במידה והבקשה תתקבל ופעולת הרישום תתבצע, והן אם תמצא הלשכה ליקויים במסמכים שהוגשו והבקשה תידחה – יישלח מכתב מתאים לכתובת המייל של מגיש הטופס. אפשר בהחלט להגיש מחדש את הבקשה לאחר תיקון הליקויים שפורטו במכתב בדחייה.
לסיכום
מה שחשוב לקחת איתנו מהמדריך הוא שעיקרי תהליך הבקשה לרישום מקרקעין שהורשו בצוואה הם יחסית פשוטים ונגזרים ישירות מהמטרה שלו – להוכיח שאכן העוזב הותיר את הנכס שהיה בבעלותו למגיש הבקשה (על ידי צו קיום צוואה או צו ירושה), ולבקש מרשות המקרקעין הארצית לבצע את ההליך הרשמי של העברת הנכס לבעלות המגיש (על ידי הגשת טופס הבקשה).
