עריכת צוואה היא אחת הפעולות היותר מקובלות כיום, והיא מתבצעת על ידי אנשים רבים במדינת ישראל. ישנם מקרים שבהם עריכת הצוואה מתבצעת בגיל צעיר, בשל התמודדות עם מחלה קשה או כאשר קיים חשש למוות בטרם עת בנסיבות שאינן טבעיות. אולם במרבית המקרים, נהוג לערוך את הצוואה בגילאים מבוגרים יותר, מתוך שאיפה של האדם לבטא את רצונו לאופן חלוקת עזבונו במועד לכתו.
קיימים לא מעט סוגים של צוואות, וכל אדם רשאי לבחור את סוג הצוואה שברצונו לערוך, ולהורות על חלוקת הרכוש בין היורשים שלו, כראות עיניו. מקרים של התמודדות עם צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה הם מקרים שכיחים ביותר, וסעיף 35 לחוק הירושה בישראל, מגדיר בדיוק כיצד יש להתנהל במקרים אלו. זהו הנושא בו נדון בהרחבה במאמר הבא.
השפעה בלתי הוגנת, תרמית, אונס ואיומים – מונחים מעולם הצוואות שחשוב להכיר
בכל הנוגע לנושא של עריכת צוואה, קיימים כמה וכמה מושגים הנכללים תחת המטריה שמהווה עילה לפסילת צוואה. צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה עלולה להוביל לחשד להשפעה בלתי הוגנת מסוגים כאלו ואחרים, ולכן כדאי להימנע עד כמה שניתן מהתערבות בעריכת צוואתו של אדם הקרוב אליכם. עריכת צוואה על ידי המוריש בנוכחות של אנשי מקצוע או עדים שאינם קשורים לסדר הירושה, היא הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות, והיא יכולה למנוע ברגע האמת מצב של חשד לקיום צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה.
אם אני בן משפחה של המוריש – איזו השפעה בלתי הוגנת יכולה להיות כאן?
אנשים רבים נוטים להניח כי עצם היותם קרובי משפחתו של המוריש, מעיד על טוהר כוונותיהם וכי מעורבותם בהליך עריכת הצוואה אינה אמורה להפעיל לחץ מסוג כזה או אחר על המוריש. עם זאת, לפעמים הפעלת הלחץ על המצווה מתבצעת באופן בלתי מודע, ודי בנוכחות של קרוב משפחה של המוריש במעמד עריכת הצוואה, בכדי לשמש כמנגנון לחץ שישפיע על החלטותיו. לכן, כדאי להימנע מהעניין הזה לחלוטין.
סעיף 35 לחוק הירושה: צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה
סעיף 35 לחוק הירושה הוא סעיף המנוסח באופן הבא: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה". מה זה אומר במילים פשוטות? פירוש הדבר הינו כי רצונו החופשי של המוריש אמור לבוא לידי ביטוי באופן ברור ומפורש בנוסח הצוואה שערך, ללא כל התערבות שיכולה להשפיע על הטיית הירושה לטובת יורש מסוים.
אז כל אדם שמסייע בעריכת צוואה הופך חשוד באופן אוטומטי בהשפעה בלתי הוגנת?
אז זהו, שלא ממש. "חוג החשודים" העיקרי בעניין הזה הוא אנשים אשר יכולים להטות את הכף לטובתם בנושא הצוואה, גם במידה ועל פי רצונו הבסיסי של המוריש הם אינם מובאים בחשבון בירושה כלל או שחלקם בירושה קטן ביחס לחלקם של יתר היורשים. סעיף 35 שמתייחס לצוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה הוא דבר חקיקה מצומצם מאוד, ובית המשפט נוטה לפרשו באופן חד משמעי, על מנת לוודא שהוראות הצוואה שמזכות את היורש שנטל חלק בעריכת הצוואה יבוטלו.
דוגמא למקרה בו עלול לעלות חשד לעריכת צוואה תחת השפעה בלתי הוגנת
במקרה בו מוריש מסוים גידל לבדו את בתו היחידה לאורך כל חייו, כאשר הוא עורך את צוואתו, יש להניח כי בתו של המוריש תהיה זו שתקבל בירושה את כל ממונו, נכסיו ורכושו. אולם, לצד ההיגיון הפעיל, שעל פיו תהיה הבת של המוריש היורשת היחידה שלו, ניתן יהיה לטעון לקיום מצב של צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה, ולמה? כי ייתכן שהופעלו כלפי המוריש לחצים והשפעות בלתי הוגנות מצד הבת כך שהיא תקבל לעצמה את הירושה במלואה. כמובן שהעדים החתומים על הצוואה יוכלו להעיד לטובת הבת במקרה זה, על מנת שלא תיפגע ירושתה במידה ואכן כל האמצעים לעריכת הצוואה היו כשרים.
צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה – עניין מורכב שכדאי להימנע ממנו
זה אך טבעי שהמוריש ירצה להסתייע בקרובי משפחתו כאשר הוא עורך את צוואתו, ונראה גם הגיוני כי אלו יהיו נוכחים במעמד עריכת הצוואה או ייעצו למוריש על דרכי פעולה כאלו ואחרות. מפאת הקונפליקט שעלול להיווצר בין הצורך של המוריש בקבלת סיוע והכוונה בעריכת הצוואה מקרובי משפחתו, לבין הסעיפים בחוק הירושה, כדאי לצמצם עד כמה שניתן את נקודות המחלוקת ולאפשר לצוואה להיערך בצורה שתשקף את רצונו של המוריש, ללא התערבויות כאלו ואחרות.
שיקול הדעת של בתי המשפט בעניין צוואות לטובת מי שנטל חלק בעריכתן
בית המשפט לא מתייחס לסעיף 35 כגורם בלעדי להכרעה בכל דיון ודיון, אלא הוא מפעיל גם שיקול דעת ובודק כל מקרה לעומקו על מנת להגיע לתוצאה שהולמת את רצונו של המוריש. לכן, הוכחת יחסים משפחתיים תקינים, יכולה בהחלט לאפשר לצוואה להתקיים כמות שהיא, על אף שבתחילה היה קיים החשד שמדובר על מקרה של צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה.
תנאים המאפשרים ביטול צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה
קיימים שלושה תנאים המגדירים מצב שבו תבוטל צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה, ומספיק שאחד מהם יתקיים על מנת שהביטול יוכל לצאת לפועל:
1. הזוכה ערך את הצוואה.
2. הזוכה היה עד לעשיית הצוואה.
3. הזוכה לקח חלק באופן אחר בעריכת הצוואה.
התנאי הראשון, "הזוכה ערך את הצוואה", מתייחס לאדם שניסח או כתב את המסמך. מדובר על פעולה טכנית, כתיבת התוכן, הניסוחים, השפה והצורה של הצוואה. התנאי השני, "הזוכה היה עד לעשיית הצוואה", מתייחס למי שחתום על הצוואה בתור אחד העדים. סעיף 35 מגדיר באופן ברור את העד בתור העד החתום, ולא בתור עד שנכח בחלל שבו נערכה הצוואה אך לא חתם עליה.
מה שכן, עצם הנוכחות של העד בחדר, גם מבלי שחתם על הצוואה, עלולה להיכנס תחת התנאי השלישי. התנאי השלישי, "הזוכה לקח חלק באופן אחר בעריכת הצוואה", מתכוון לאדם שנטל חלק בעריכת הצוואה, אך לא בדרכים שתוארו בשני התנאים הקודמים. מדובר כאן על פרשנות נרחבת יותר שצריכה להביא בחשבון נסיבות נוספות, את מידת המעורבות בעריכת הצוואה ועוד.
כיצד עורך דין לדיני צוואות וירושות יכול לסייע בנושא צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה
בין אם אתם המורישים, היורשים או כל אדם אחר אשר זקוק לייעוץ משפטי בעניין של דיני צוואות וירושות, עורך דין לענייני צוואות וירושות הוא הדרך שלכם להתמודד עם הנושא המשפטי הסבוך הזה על מי מנוחות. התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
