פסילת תוקף הצוואה עקב איום תרמית או תחבולה

בצוואה מביע האדם את רצונו ומפרט מה ברצונו שייעשה ברכושו לאחר לכתו. קיומה של הצוואה כלשונה נובעת מ"עקרון חופש הציווי" ותוקפו של עיקרון זה עומד אף במקרים בהם הצוואה אינה שוויונית. אחד מיסודות הצוואה הוא שתוכנה מבטא את רצונו האמיתי והכנה של המצווה, ובכל עת אשר מתעורר החשד כי הצוואה אינה ממלאת תפקיד זה בסמכותו של בית המשפט לפוסלה.

 

סמכותו של ביהמ"ש בהתערבות בצוואות

השופט אהרון ברק המשיל את רצון המצווה לנשמה ואת הצוואה עצמה לגוף. כשם שמטרת הגוף הוא לממש ולבטא את הנשמה, כך מטרתה של הצוואה לממש את רצונו האמיתי של המנוח. בכל עת אשר מתעורר החשד כי הצוואה מועלת בתפקידה, בסמכותו של בית המשפט לפסול חלקים ממנה ואף את כולה. הבנת הלך רוח זה יאיר את דרכנו בראותנו את מידת החופש שבית המשפט מעניק לעצמו לתיקון ופסילת הצוואות אשר אינן מהוות שליחות נאמנות לרצון בעליהן.

 

יסוד פסילת הצוואות – סעיף 30

בחוק הירושה סעיף 30 נאמר: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".

 

מה מוגדר כהשפעה בלתי הוגנת?

ראשית כל יש צורך להבחין בין 'השפעה' ל'השפעה בלתי הוגנת'. בעוד שכל אדם נתון להשפעה מצד סביבתו ואין כל פסול בכך, הרי שהשפעה בלתי הוגנת היא כזו אשר פוגעת ברצונו החופשי של המצווה. יש להבחין בין דברים הנאמרים ומתקבלים על ליבו של המצווה, לבין מקרים בהם רצונו של המצווה נדחה עקב גורמים שונים כגון פחד, חולשה, מצג שווא וכדו'.

 

מה מוגדר כאי הגינות?

על מנת להוכיח את קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה יש להוכיח שני דברים:

  1. נעשתה השפעה מצד הנהנה על המצווה.
  2. ההשפעה הייתה בלתי הוגנת.

קיים הבדל מהותי בהוכחת שני הסעיפים הללו – בעוד שהסעיף הראשון הינו הוכחה עובדתית (הייתה השפעה או לא הייתה השפעה) הרי שהסעיף השני הינו עניין נורמטיבי מוסרי. ההגדרה מתי השפעה חוצה את גבול ההגינות הדק היא שאלה מוסרית, ובית המשפט נדרש להכריע בכל מקרה לגופו האם התבצעה השפעה אסורה במקרה הנידון.

פסילת תוקף הצוואה עקב איום תרמית או תחבולה
פסילת תוקף הצוואה עקב איום תרמית או תחבולה

איום חיובי?

בניגוד לקונטציה השלילית של המילים "איום" "תרמית" ו"תחבולה" הרי שאין צורך כי ההשפעה האסורה הנידונה תהיה לרעתו של המצווה. גם במקרים בהם המשפיע חושב על טובתו של המצווה, בכל זאת מעשיו עלולים להיחשב כ-"איום" או "תחבולה", כיוון שהם מבטלים את רצונו החופשי של המצווה. הגדיר זאת הנשיא שמגר: "ייתכן שמי שאיים על אחר נתכוון לטובתו של המצווה, כאשר כפה עליו את דעתו… כי מה שהמחוקק ביקש למנוע הוא מתן תוקף לצוואה, שלא נערכה מרצונו החופשי ולפי החלטתו העצמאית של המצווה".

 

על מי מוטלת חובת ההוכחה?

כלל יסוד בדיני ירושות הוא כי נטל ההוכחה מוטל על הצד המערער על תקפות הצוואה. על פי כלל זה, חובת ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטלת על כתפיו של המערער. אין בחוק הירושה חזקה לקיומה של השפעה לא הוגנת אלא אם הוכח קיומה של השפעה כזו. שונה הדבר במקרים שבהם קיימת בצוואה בעיה צורנית, אזי חובת ההוכחה עוברת לצד החפץ בקיומה של הצוואה. הבדל זה נובע מכך שבסמכותו של בית המשפט לקיים ולתקן צוואות פגומות (מתוקף סעיף 25) אולם הוא עושה זאת רק במקרים בהם אין לו ספק באמיתותה של הצוואה. על כן, כאשר מתעורר חשד בבית המשפט כי הצוואה אינה צוואת אמת הוא אינו יכול לתקן את הצוואה והצוואה נפסלת.

 

מה עושים במידה  והצוואה כוללת איום או תרמית?

בחוק הירושה סעיף 30 (ב) נכתב: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה."

סעיף זה אמנם מתייחס לצוואה המכילה טעות, אולם אין כל מניעה להרחיבו ולהחיל אותו אף על מקרים בהם הצוואה הושפעה מתרמית או איום. אם כן, במידה ובית המשפט יכול לקבוע בבירור מהו רצונו של המנוח לולא השפעת האיום או התרמית באפשרותו לנסח מחדש את הצוואה על פי רצונו המקורי של המנוח. במידה ואין באפשרותו של בית המשפט לדעת בבירור את רצונו הצוואה מתבטלת ורואים אותה כאילו לא התקיימה מעולם – אם יש צוואה קודמת חוזרים אליה ואם זוהי הצוואה היחידה מחלקים על פי האמור בחוק הירושה.

 

מועד ההשפעה האסורה

על המבקש להוכיח את קיומם של איום, תרמית, השפעה אסורה וכדו', להביא ראיות המעידות כי המעשה נעשה במועד הסמוך לכתיבת הצוואה, וכן להוכיח כי תוכן הצוואה הושפע מאותה פעולה אסורה. במקרים מסוימים ניתן להשליך מקיומן של הוכחות במועד המאוחר לכתיבת הצוואה על מערכת היחסים בתקופה של לפני כתיבת הצוואה, באמירה "אחרית הדבר מלמד ומשליך גם על ראשיתו".

 

פסילת צוואה בעל פה עקב חשד לתרמית או איום

החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב ידו של המצווה, צוואה בעדים, צוואה בפני סמכות משפטית וצוואת שכיב מרע. זו האחרונה נעשית כאשר אדם עומד בפני המוות ומנסח בעל פה את צוואתו בפני עדים. צוואת שכיב מרע הינה הצוואה ה"חלשה" ביותר, כיוון שהיא נעשית באופן שאינו כתוב, ומעלה חשד כי המנוח היה נתון למניפולציות של עדי הצוואה. בעקבות חולשתה של צוואת השכיב מרע נוטה בית המשפט להסתכל בחשדנות על צוואות אלו, וממהר לפסול אותן בעקבות התעוררותו של חשד קל להשפעה בלתי הוגנת או תרמית של הנהנים על המצווה.

 

סיכום

כתיבת הצוואה הינה פעולה המכוונת לעתיד הרחוק ומבקשת לתת שלווה ונחמה לקרובינו בתקופת האובדן הקשה. עולם הצוואות הינו מורכב ומסובך ומכיל פרטים וסעיפים רבים, ועל כן כדאי להסתייע בשירותי עורך דין מקצועי המיומן ומעורה בעולם הצוואות והירושות על מנת להבטיח כי צוואתכם תמומש במלואה כפי רצונכם.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

פסילת צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת

אנשים רבים מבקשים לחלק את נכסיהם וממונם בצורה ספציפית ומיוחדת, ועל מנת לעשות זאת הם כותבים מסמך צוואה. לעיתים מתעורר החשד כי החלוקה הרשומה בצוואה

פסילת צוואה וירושה

צוואה, מתוקף תפקידה, מקוימת רק לאחר מות מחברה. מכיוון שכך, פעמים רבות מתעוררות שאלות ובעיות, אשר לא ניתן לקבל עליהן תשובות מידי כותב הצוואה. ישנם

פסילת צוואה נוטריונית

צוואה הינה מסמך בה מביע המנוח את רצונו שייעשה בנכסיו לאחר לכתו. החוק מעניק תוקף למספר סוגים של צוואות, ולכל סוג ישנם היתרונות והחסרונות שלו.

פסילת צוואה בעל פה

ע"י צוואה, אדם מביע את רצונו החופשי מה ברצונו שייעשה בנכסיו לאחר מותו. בנסיבות מסוימות ניתן להסתפק בצוואה בעל פה, אולם עליה לעמוד בתנאים מסוימים

מחלקת צוואות וירושות - משרד עו"ד רחל שחר
משרד עו"ד רחל שחר - מחלקת צוואות וירושות

משרד עו"ד רחל שחר – מחלקת צוואות וירושות עוסק בתחום דיני משפחה וירושה ונחשב למוביל בתחומו. המשרד מנהל תיקי משפחה רבים, בדיסקרטיות ואמינות מרבית.

צריכים סיוע וליווי משפטי?

עורכי דין מומלצים נוספים: