אנחנו רוצים להאמין שחופש הבחירה לפעול כרצוננו חל עלינו בכל הסתעפויות החיים. אנחנו בוחרים מה ללמוד, במה לעבוד, היכן לגור וכיצד לנהל את מערכות היחסים שלנו. אולם לצד חופש הבחירה המבורך, לעיתים אנחנו עלולים לעמוד בפני מצבים קיצוניים אשר בהם מופעלים עלינו לחצים חיצוניים לבצע פעולות מסוימות שאינן בהכרח עולות בקנה אחד עם העדפותינו והאינטרסים שלנו.
כאשר מסתכלים על הנושא הזה בהקשר של צוואות וירושות, מגלים כי השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה הם לא עניין נדיר כפי שניתן היה לצפות. למעשה השפעה בלתי הוגנת בהקשר לעריכת צוואות הפכה לעניין כה שכיח במדינת ישראל – שהמחוקק ראה צורך להעניק לו התיחסות נפרדת במסגרת חוק הירושה. במאמר שלפניכם נכיר את סעיף 30 לחוק הירושה אשר עוסק בהשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה, ונבין מה קורה ברגע שמתגלה שלחצים מסוג זה, אכן הופעלו עליו.
המצב האידיאלי – כותב צוואה שעורך את צוואתו כרצונו
המצב הרצוי בכל הנוגע לטיפול בצוואות ועזבונות, הוא שרצון המת יכובד באופן שיאפשר את חלוקת הרכוש שלו בין יורשיו, על פי הוראות הצוואה שהותיר אחריו בלכתו. למרבה הצער, פעמים רבות הטיפול במימושן של צוואות מוביל למחלוקות שונות בין היורשים ומי שייתכן ונושלו כליל מן הירושה, ולעתים אף להגשת התנגדויות ובקשות לפסילת הצוואה. אחת העילות השכיחות להגשת התנגדות לצוואה, היא חשד להשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה, כפי שנסביר בשורות הבאות.
השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה – היכרות עם סעיף 30 לחוק הירושה
סעיף 30 לחוק הירושה מגדיר על ידי שני תתי סעיפים ברורים, כיצד יש להתנהל במידה ונמצא שהופעלו השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה. סעיף 30 א' מורה על כך שצוואה שנערכה תוך הפעלת איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תרמית או תחבולה כלשהי – דינה יהיה להפוך לצוואה בטלה ומבוטלת.
ומה אומר סעיף 30 ב' לחוק הירושה?
סעיף 30 ב' לחוק הירושה מרחיב את ההגדרה לעיל, ונוגע בצוואה שנערכה בטעות. במקרה זה קיימות שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא מצב שבו ניתן לקבוע אילו הוראות היה בוחר המוריש לשלב בצוואתו לולא הטעות. במצב זה יוכל בית המשפט לתקן את הצוואה בהתאם. האפשרות השניה היא מצב שבו לא ניתן לקבוע אילו הוראות היה בוחר המוריש לשלב בצוואתו אלמלא נפלה בה טעות, ובמצב זה דינה של הצוואה להפוך בטלה ומבוטלת.
השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה – ביטול חופש ההחלטה
אחת מהזכויות החוקיות של כל אדם היא לממש את חופש ההחלטה בכתיבת צוואה. השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה מבטלים למעשה את הזכות הזו, ולכן צוואה שנערכת בכפוף אליהם מוצאת את עצמה, אלא אם הוכח אחרת, בתור צוואה מבוטלת. השפעות מסוג זה עלולות להוביל לסילוף רצונו של המוריש כפי שהוא בא לידי ביטוי לאורך הצוואה, ולכן הן מהוות עילה ברורה לביטולה כמסמך משפטי מחייב.
איך באים לידי ביטוי השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב צוואה?
ישנם מצבים, כאמור, שבהם השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום עלולים לבוא לידי ביטוי לאורך הצוואה. למשל, כאשר מתקיים שיח בין מוריש לבין יורשיו, שמטרתו לשכנע את המוריש לבצע עריכת צוואה, לא ייחשב הדבר בתור שיח שהוא בגדר השפעה בלתי הוגנת. לעומת הדוגמה שציינו, הטיית הוראה מסויימת לטובת יורש מסויים תוך שאותו יורש מעורב בעריכת הצוואה, למשל, יכולה בהחלט להיחשב בתור השפעה בלתי הוגנת.
בכל צוואה שנטען כי כתיבתה בוצעה תחת השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום, נוהג בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה לגופן, כאשר חובת ההוכחה לקיומו של קשר בין הוראה מסוימת המופיעה בצוואה, לבין השפעה בלתי הוגנת, מוטלת על מי שמגיש את ההתנגדות לצוואה.
האם קיימת רשימה שמגדירה אילו פעולות נחשבות כהשפעה בלתי הוגנת?
היות והמונח "השפעה בלתי הוגנת" הוא מונח שאינו מוגדר באופן מוחלט וחד משמעי, כאשר מוגשת התנגדות לקיום צוואה, בית המשפט נדרש לקבוע באופן ספציפי עבור כל מקרה ומקרה האם מדובר על "השפעה" או על "השפעה בלתי הוגנת". גילו של המוריש, מצבו הבריאותי של המוריש, נסיבות עריכת הצוואה, לחצים כאלו ואחרים שהופעלו על המוריש, היעדר סיבות מובהקות לנישול של יורש מסוים מהצוואה או הטיית הצוואה לטובת מי מהיורשים האחרים, ומעורבות של צדדים מסוימים בעריכת הצוואה, הם רק חלק מן הנסיבות שיוכלו להיחשב בתור השפעה בלתי הוגנת לעניין ניסוח הצוואה.
אונס, איום, תחבולה ותרמית – מושגים שכדאי להכיר בהקשר של סעיף 30 לחוק הירושה
כאשר מדברים על אונס בהקשר לעולם הצוואות, הכוונה היא הוראה שהוספתה לצוואתו של פלוני נכפתה עליו על ידי גורמים אינטרסנטיים. כאשר מדברים על איום בהקשר לעריכת צוואה, מדובר על הוראה אשר מופיעה בצוואה כתוצאה מאיום של גורם חיצוני על כותב צוואה, כאשר עצם האיום גרם לו לנסח אותה כפי שהיא. גם כאן, בדומה להשפעה בלתי הוגנת, יהיה צורך להוכיח כי ההוראה נוספה לצוואה בנסיבות של איום או אונס, על מנת לגרום לבית המשפט להכריע לטובת ביטולה.
יתרה מכך, במידה וניתן יהיה להוכיח כי הופעלו מניפולציות על כותב הצוואה(כמו מעשי מרמה והונאה) כדי לגרום לו לשנות את צוואתו באופן שישרת צדדים מסוימים, הדבר עשוי לשמש כעילה לביטול הצוואה. בכל מקרה, בית המשפט יהיה זה שיקבע בהתאם לנסיבות המקרה וההוכחות שיוצגו בפניו, האם יש מקום לפסול את הצוואה בחלקה או בשלמותה.
באילו מצבים לא ניתן עוד לטעון להשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום?
למותר לציין כי מקרים מסוימים לא מאפשרים להתנגד לצוואה בטענה להשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב הצוואה. במידה וחלף פרק זמן של שנה מהרגע שבו ההשפעה הבלתי הוגנת חדלה מלפעול על המוריש, ובמידה וחלף פרק זמן של שנה מהרגע שבו התוודע המוריש להשפעה זו, והוא לא ראה לנכון לבצע שינויים בצוואה – הטענה להשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום לא תהיה עוד רלוונטית לשם דרישת ביטול או תיקון של הצוואה.
עורך דין לדיני צוואות וירושות – הדרך להגן על הצוואה והאינטרסים שלכם
בין אם אתם מתכננים לערוך צוואה בעצמכם וחוששים מאפשרות של השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום מצד גורמים מסוימים, ובין אם אתם מעוניינים לטעון כי השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום הופעלו על כותב צוואה הנוגעת לכם – עורך דין לדיני צוואות וירושות הוא הגורם המקצועי שיוכל לסייע למצות את זכויותיכם. עורך דין לדיני צוואות וירושות יוכל לפעול לעריכת צוואה מוגנת ולהבטיח שתהיה חפה מטעויות ומעורבות של גורמים נוספים, כמו גם לסייע בהוכחת הטענות להשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על כותב הצוואה, במידה ונקלעתם לסכסוכי ירושה.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
