צוואה היא ביטוי לרצונו האחרון של האדם אשר מובע במילים. ככלל, צוואתו של האדם מתממשת אף אם אינה הוגנת או שיוויונית על פי "עיקרון חופש הציווי", אולם לעיתים בית המשפט נדרש להתערב ולעכב את מילוי רצונו של המנוח מסיבות שונות. תפקידו של בית משפט הוא להבטיח כי הצוואה אכן מקיימת את רצונו החופשי האמיתי של המצווה, ובמידה ועולה החשש שהצוואה אינה ממלאת את ייעודה – בסמכותו לפוסלה.
סמכותו של בית המשפט לפסול צוואות
השופט אהרון ברק היטיב להמשיל את הצוואה לגוף ואת רצון המצווה לנשמה. מטרתה של הצוואה היא לבטא ולממש את רצונו של המצווה, ובכל עת אשר עולה החשד כי היא אינה עושה זאת – הן בעקבות השפעה זרה על תוכנה והן בעקבות אי כשירות המצווה – בסמכותו לפסול אותה ולהגדירה כצוואה פסולה. בעקבות מגמה זו, לבית המשפט ניתן חופש רב בשיקול דעתו האם הצוואה נאמנה לרצון בעליה או שמא היא מועלת בשליחותה.
פסילת צוואה עקב מעורבות הנהנה
בסעיף 35 בחוק הירושה נאמר: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".
חומרתה של המערבות בעריכת הצוואה
מעורבות בעריכת הצוואה או עדות בצוואה זו על ידי הנהנה הינה פגם בצוואה אשר אינו ניתן לתיקון על ידי שיקול דעתו של בית המשפט. אף אם יוכח מעל לכל ספק כי מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה לא השפיעה כהוא זה על תוכן הצוואה, אין ביכולתו של בית המשפט לאשר צוואה זו ועליו לפוסלה. בית המשפט העליון קבע כי “החוק אינו נותן לאנשים אלה אפשרות לנקות עצמם מחשד או חשש זה; ושום עדות, אף המהימנה ביותר של בית-המשפט המוכיחה שההוראה הייתה מיוזמתו של המצווה ומרצונו החופשי, אין בכוחה להכשיר את ההוראה".
פרשנות מצמצמת לסעיף 35
בשל הקיצוניות המאפיינת את סעיף 35, בית המשפט נוהג לנקוט גישה מצמצמת בפרשנותו את החוק, כלומר בית המשפט אינו מרחיב את הגדרת החוק אלא משתדל לצמצם אותו למה שכתוב בלבד. למשל, הנאה עקיפה מסוימת מתוכן צוואה אינו פוסל אותה על פי האמור בחוק, ובית המשפט בנוקטו מדיניות מצמצמת אינו מרחיב את הגדרת הנהנה למקבל ההנאה העקיפה.
מה מוגדרת כהשפעה פוסלת?
ראשית כל עלינו לברר מה מוגדרת כהשפעה אסורה ומה נחשבת להשפעה בגבולות המותר. כמובן שהגדרה זו הינה בעלת גבולות גמישים, אולם נקבע למשל כי שיחות הנהנה עם המצווה לפני כתיבת הצוואה אינם מוגדרים כמעורבות הפוסלת צוואה. יש צורך שההשפעה תהיה על הצוואה עצמה ועל כן אפשרות הפסילה מתחילה כאשר מעורב עו"ד או האדם אשר כותב את הצוואה.
עילה 1: "…מי שערך אותה…"
כאמור, העילה הראשונה לפסילת צוואה בסעיף 35 היא עקב עריכת הצוואה על ידי הנהנה ממנה או בן זוגו של הנהנה ממנה. אין הכוונה לאדם שביצע בה שינויים לאחר חתימת המצווה, כיוון שאז וודאי הצוואה מוגדרת כפסולה, אלא אדם שעשה פעולה טכנית בהכנת הצוואה – הפעולה יכולה להיות הן בלקיחת חלק בניסוח הצוואה והן במעורבות בכתיבת תוכן הצוואה.
עילה 2: "או היה עד לעשייתה…"
כפי שציינו לעיל בית המשפט נוקט במדיניות של צמצום בפרשנותו סעיף זה, ועל כן רק עד החתום בצוואה כחלק מהעדים המקיימים את הצוואה מביא לפסילת הצוואה. במידה והנהנה היה נוכח במעמד כתיבת הצוואה אולם הוא אינו חתום על המסמך עצמו בית המשפט אינו נדרש לפסול את הצוואה.
עילה 3: "…או לקח באופן אחר חלק בעריכתה…"
בניגוד לשתי העילות הקודמות המוגדרות באופן נוקשה ומוגדר, העילה השלישית נתונה לפרשנות והיא מאפשרת לבית המשפט חופש ושיקול דעת בהגדרתה. הגדרת העילה השלישית גמישה והיא מתמלאת בתוכן על פי הנסיבות המשתנות. עילה זו משמשת לעיתים קרובות במקרים בהם כל פעולה בפני עצמה אינה מביאה לפסילת הצוואה, אולם מבט כולל על הפסיפס כולו מוביל לתחושה כי נעשתה פה מעורבות יתר של הנהנה. בניסוחה של השופטת שטרסבורג-כהן: "יש והנהנה פעיל במעשה מסוים אחד אשר כשלעצמו אינו הופך אותו למי שנטל חלק בעריכת הצוואה, ויש והצטברות של מספר פעילויות שונות תוביל למסקנה כי יש בה משום נטילת חלק בעריכתה".
ביצוע שליחות
ביצוע שליחות עבור המצווה, כגון הזמנת עו"ד לכתיבת הצוואה וכדו', אינו מוגדר כמעורבות בעריכת הצוואה ואינו מהווה עילה לפסילת הצוואה, אלא אם הנהנה מביע מעורבות יתר כגון מסביר למצווה את השלכותיה, שותף באופן תמידי לשלבי כתיבת הצוואה וכדו'. במקרים בהם הנהנה מגלה מעורבות יתר החורגת מגבולות המותר הצוואה תיפסל על פי סעיף 35. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ובודק את מידת המעורבות ואת חומרתה.
מעורבות בבחירת עו"ד ותשלום עליו
כאשר הנהנה עוזר למצווה לבחור עו"ד לכתיבת הצוואה, ואף משלם את שכרו, אין בפעולה זו בפני עצמה להצדיק פסילת הצוואה, אלא אם יש לבית המשפט סיבות לחשוד שמדובר במעורבות כוללת יותר. נקודת מוצא זו נובעת מכך שיש לא מעט מקרים בהם המצווה חלש וצריך סיוע, וסביר הדבר שהוא יזדקק להיעזר בקרוביו למציאת עו"ד, ולעיתים אף יידרש לסיוע כלכלי.
מכל מקום, אם מכלל הפרטים עולה תמונה לא נוחה, לבית המשפט ניתנת הסמכות לפסול את הצוואה באמצעות העילה השלישית, הגמישה יותר. הוא הדין גם בהעברת מסמכים נדרשים – אם ההעברה נעשתה על ידי הנהנה, עולה החשד כי מדובר בנטילת חלק בעריכת הצוואה, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
סיכום
עולם הצוואות הוא עולם מורכב וסבוך המורכב מסעיפים רבים ודיוקים קטנים ומדויקים. כתיבת צוואה באופן שאינה עומדת בדרישות החוק עלולה להוביל לסיבוכים משפטיים רבים, ומובילה לשנים רבות של דיונים ומעצימים את סבל האובדן עבור קרובי המנוח. מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני כתיבת הצוואה ואף לבקש סיוע וליווי לכל שלבי הכתיבה על מנת להבטיח כי הצוואה שלנו הינה כשרה בעיני החוק ורצוננו האחרון ימומש באופן השלם ביותר.