צוואה נועדה לבטא את רצונו האחרון של האדם, בה הוא מציג את הדרך הרצויה בעיניו לחלק את כספו לאחר מותו. החוק בישראל מכיר במגוון מסוים של צוואות ונותן להן תוקף חוקי, אולם ישנם מיקרים בהם ביהמ"ש יפסול את תוקף הצוואה עקב טעות. על אילו טעויות ניתן להתגבר ואילו טעויות יגרמו לפסילת הצוואה? במאמר זה נסקור את סוגי הצוואות החוקיות הקיימות בארץ, ונבין אילו צוואות מתקבלות ואילו נפסלות.
צורות הצוואה בישראל
בישראל ישנם ארבעה מודלים לכתיבת צוואה:
- צוואה הכתובה כולה בכתב ידו של המצווה. הצוואה כולה צריכה להיות כתובה בכתב ידו של המצווה ואין לערבב כתב יד עם כתב דיגיטלי וכדו'.
- צוואה כתובה החתומה על ידי שני עדים. על העדים להיות בגירים שאינם פסולים לעדות ועליהם להיות ללא אינטרס.
- צוואה הנאמרת בעל פה בפני רשות משפטית (בית משפט, בית דין רבני וכדו').
- צוואה הנאמרת בעל פה בפני שני עדים עקב מצב פתאומי של סכנת חיים. על העדים לרשום את דברי הצוואה מהר ככל האפשר. תוקפה של צוואה זו פג לאחר חודש מהמצב המסוכן שבו היה שרוי המצווה.
לכל סוג צוואה ישנם מספר כללים הנדרשים על מנת שהצוואה תהיה חוקית וכשרה בצורה מלאה, ואנו לא נפרטם כאן מפאת קוצר היריעה.
צוואה המכילה טעות
צוואה הכוללת בתוכה טעות, הקרויה גם צוואה פגומה, הינה בעייתית מבחינה משפטית. אנו הרי רוצים לקיים את רצונו האחרון של הנפטר כפי שכתוב בצוואה בצורה הקרובה ביותר שניתן, אולם אם קיימת טעות האם רשאי בית המשפט "לתקן" את הטעות? באילו מקרים רשאי בית המשפט לשנות את הצוואה המקורית? מי יעיד לנו שזהו אכן רצונו של המנוח? מקובל לחלק את הפגמים לשני סוגים:
טעות מהותית
לצוואה ישנם מספר מרכיבי יסוד. למשל, רצונו החופשי של המצווה, היותה מסמך צוואה וכדו'. צוואה המכילה פגם מהותי הינה צוואה אשר אחד ממרכיבי היסוד שלה חסרים או פגומים.
טעות צורנית
ישנם דברים שעל הצוואה לכלול בתוכה כמו למשל תאריך כתיבתה, חתימת המצווה, חתימתם של העדים (במידה ויש), הצהרת העדים שהמצווה אכן כתב צוואה זו וכדו'. במידה וישנה טעות באחד הדברים האלה (תאריך לא נכון, אחד השמות כתוב בצורה שגויה וכדו') צוואה זו מוגדרת כצוואה עם פגם צורני.
למה לא לפסול צוואה שאינה תקינה?
השופט אהרון ברק כתב פעם כי רצונו של הנפטר משול לנשמה והצוואה עצמה משולה לגוף. תפקידו של הגוף הוא לבטא את הנשמה, ותפקידה של הצוואה היא לממש את רצונו של המנוח ולהוציאו אל הפועל. מתוך משל זה עולה מגמתו של בית המשפט בשיקולו האם לפסול צוואה אשר מכילה טעות. בית המשפט צריך לבחון האם ביכולתו לממש את רצונו של המצווה ולתקן את הטעות בגוף הצוואה או שהטעות הינה טעות קריטית אשר מונעת ממנו כליל להוציא לפועל את רצונו האחרון של המנוח.
מהם הקריטריונים לגבי קיום צוואה המכילה טעות?
כפי שכתבנו, בית המשפט יכול לקיים צוואה המכילה טעות, אולם עקב הרגישות הגדולה בשינוי מרצונו המפורש לכאורה של המנוח עליו לבחון תחילה שני דברים:
- המסמך הינו צוואה. לצוואה ישנם מרכיבי יסוד בסיסיים אשר היעדרם או הופעתם בצורה שאינה תקינה מביאים לידי מצב שהמסמך שלפנינו כלל לא יוגדר כצוואה. אם אדם כתב צוואה בפני עדים והעדים כלל לא חתמו – הרי שלפנינו כלל לא מונחת צוואה, ובית המשפט אינו יכול לאשר מסמך כזה. כמו כן אדם אשר כתב שיר שבו הוא מביע את רצונו לתרום את כל כספו לצדקה לאחר מותו וודאי שלא יוגדר כצוואה, ובית המשפט לא "יקיים" מסמך זה מאחר והוא חסר ה"גרעין" המצוי בצוואה.
- לבית המשפט אין ספק באמיתות הצוואה. על בית המשפט מוטלת החובה לוודא כי הצוואה אכן מבטאת את רצונו המקורי של המנוח ללא השפעות חיצוניות. השפעות חיצוניות יכולות להיות הן לחץ מצד אנשים מסוימים והן חוסר צלילות דעת של המצווה או כל דבר אחר המונע מהצוואה לבטא באופן טהור את רצונו של המצווה בלבד.
מתי מקיימים צוואה המכילה טעות?
רק לאחר שבית המשפט בחן את שני הדברים הללו הוא יכול לגשת לצוואה עצמה ולבחון האם ביכולתו לקיים אותה למרות הטעות המצויה בה. כפי שכתבנו לעיל, טעות במרכיבי היסוד של הצוואה מונעים מהמסמך שלפנינו להיות מוגדר כצוואה ועל כן אין ביכולתו של בית המשפט לאשר צוואה כזו. במידה והטעות הינה טעות צורנית בלבד בית המשפט רשאי לתקן את המסמך על פי סעיף 32 בחוק הירושה הקובע:
"נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה, או בית המשפט…". מלשון החוק עולה אם כן, כי רק כאשר בית המשפט בטוח בכוונתו המקורית של המנוח הוא רשאי לתקן את הצוואה אשר נמצאה בה טעות.
על מי מוטלת חובת ההוכחה?
כפי שאמרנו על מנת למנוע את פסילתה של צוואה עקב טעות המצויה בה על בית המשפט להיות בטוח כי הוא יודע את כוונתו המקורית של המנוח, אך בניגוד לצוואה תקינה אשר בה חובת ההוכחה לשינוי האמור בה מוטלת על המערער, הרי שבמקרה ונמצאה טעות בצוואה חובת ההוכחה מהי הכוונה המקורית של המוריש עוברת ליורש ואילו המערער הוא המוחזק. רמת ההוכחה המוטלת על היורש אינה מוגדרת בצורה מדויקת אולם באופן כללי ניתן לומר כי האחריות להוכיח את אמיתות הצוואה ואת היותה משקפת את רצונו החופשי של המצווה חלה על היורש הרוצה בקיומה של הצוואה.
איך להימנע ממקרה של פסילת צוואה?
כמובן שלא ניתן להימנע מטעויות באופן מוחלט, כי הרי כולנו בני אדם ועלולים לטעות. אולם ניתן לצמצם את הסיכוי שצוואתנו תכיל טעויות באופן ניכר על ידי התייעצות עם גורם משפטי מוסמך ובעל ניסיון בתחום הצוואות על מנת לוודא עד כמה שניתן שצוואתנו תהיה כשרה בדין ולא תיפסל עקב טעות קטנה. חשוב לציין שאף אם הטעות לא תביא לפסילת הצוואה הרי שהתהליך לאישור צוואה עם טעות הינו תהליך העלול להיות ארוך ומייגע, במיוחד עבור אנשים שחוו אובדן אך לפני זמן קצר, ועל כן מומלץ לנסות ולמנוע בכל דרך שניתן את קיומן של טעויות בצוואה.