לא תיארתי לעצמי שאת היום שבו קיבלתי טלפון ממצ"ח אזכור ככה. זה היה יום שלישי, מוקדם בבוקר. עניתי לשיחה בלי לחשוב פעמיים – לא הבנתי בכלל מה המשמעות של זה. מהצד השני של הקו, קול רשמי שאל אם אני הוא החייל איתי כהן (שם בדוי). כשעניתי שכן, נאמר לי שאני נדרש להתייצב לחקירה בגין חשד לעבירת סמים.
המוח שלי נדם. שאלות התחילו להתרוצץ: איך מגיבים לזה? למי פונים? מה ההשלכות? כשחזרתי לעצמי, הבנתי שאני לא יכול להתמודד עם זה לבד. פניתי לחפש מישהו שמכיר את המערכת מבפנים – מישהו שיכול להילחם עליי.
הפגישה ששינתה הכול
דרך המלצה של חבר, הגעתי למשרדו של עמרי לשם. כבר בשיחת הטלפון הראשונה איתו הרגשתי שהוא מדבר באותה שפה שלי – לא רק מילולית, אלא מנטלית. לא הייתי צריך להסביר לו את ההיגיון של הצבא, את הפחדים, או את התחושה שאתה נזרק למערכת בירוק עם חוקים שלא באמת הובנו עד לאותו רגע.
הפגישה הייתה עניינית, תכלסית, והכי חשוב – אנושית. לא הרגשתי לרגע שמדובר בעוד תיק מבחינתו. הוא התעניין בפרטים הקטנים, בחן את ההקשר, והסביר לי בדיוק מה צפוי לקרות בכל שלב. פתאום, ממצב שבו אני הולך לאיבוד – התחלתי להבין איך להתמודד.
השילוב בין קרבי למשפטי
לאורך הדרך, אחד הדברים שהכי הרשימו אותי היה איך שעמרי מבין לעומק את המערכת. הסתבר שהוא משרת בלוחמה בשריון כבר מעל 15 שנה, כולל שירות משמעותי בעזה. זה לא היה רק "ידע מהספרים" – זה היה אדם שחי את הצבא, ומבין לא רק את הסעיפים בחוק, אלא גם את האווירה, הדינמיקה בין מפקדים, ואת מה שמתרחש מאחורי הקלעים של המערכת.
הרגשתי שאני מדבר עם מישהו שחווה את אותו עולם שאני חי בו – בין אם זה הטופס הלא ברור, או מפקד שמנסה "לסגור עניין בשקט", או ועדה רפואית שמתנהלת כמו סצנה מסדרה. זו הייתה הבנה עמוקה ומדויקת, שאיפשרה לו לצפות כל תרחיש עוד לפני שקרה בפועל.
ניהול התיק ביד בוטחת
מהרגע שהוא לקח את התיק שלי, הבנתי שאני בידיים טובות. הוא אסף את החומר, ניתח את העדויות, הכין אותי לכל חקירה והליך, והסביר לי כל פעם מחדש למה זה חשוב ומה זה אומר. לא הרגשתי לרגע שהוא עובד על אוטומט – כל פעולה הייתה שקולה, כל מילה הייתה מדויקת.
בפועל, לא רק שהוא הצליח להוציא אותי מהסיפור בלי כתב אישום, אלא גם דאג שהתיק ייסגר בדרך שמונעת השפעות עתידיות על השירות שלי או על החיים האזרחיים שאחריו. הוא עשה את זה באלגנטיות, בלי דרמה מיותרת – פשוט בשקט, ביעילות, ובצורה מקצועית לגמרי.
הקשר האנושי שעושה את ההבדל
במהלך העבודה איתו, גיליתי צד נוסף שלא חשבתי שאמצא בעורך דין – הקשבה אמיתית. עמרי היה שם, גם בשעות שלא מצפים ממישהו להיות. בלילות, בשבתות, כשאני מתעורר עם חשש או שאלה. תמיד הייתה תשובה, תמיד הייתה זמינות, ותמיד הרגשתי שאני לא לבד מול המערכת.
הוא לא רק התעניין במה שקורה בתיק – הוא התעניין בי. איך אני מרגיש, איך מתקדמת הסיטואציה בצבא, איך ההורים מתמודדים. הקשר היה אישי, חם, ונוגע. וזה, מבחינתי, שינה את כל התמונה.
הבנה של הצדדים הרפואיים
מאוחר יותר, כשהתמודדתי עם פציעה ישנה בברך שהחמירה במהלך השירות, שוב נזקקתי לעזרה. הלכתי לוועדות רפואיות, ומצאתי את עצמי שוב מול מערכת שאינה רואה את כל התמונה. ידעתי מייד למי לפנות.
גם הפעם, עורך דין עמרי לשם ידע בדיוק איך לפעול. הוא דיבר עם הגורמים הרלוונטיים, הציג את החומר הרפואי בצורה נכונה, ידע איך לנסח את הבקשות, ומה חשוב להדגיש. לא הייתי צריך לדאוג לטפסים או לעובדות – הכול טופל כמו שצריך, והפרופיל שלי עודכן בהתאם. הבירוקרטיה שהפחידה אותי – פשוט נעלמה.
ידע משפטי שמכסה את כל ההיבטים
מעבר לעניין הפלילי, עמרי הראה בקיאות גם בנושאים אזרחיים שקשורים לשירות. כשפניתי לבדוק אם אני זכאי להכרה מול קצין תגמולים – שוב, הוא לקח את התיק ברצינות, חקר את המקרה, ווידא שיש לי את כל הסיכויים לקבל את מה שמגיע לי כחוק.
מה שמרשים בו הוא לא רק היכולת לראות את "כאן ועכשיו", אלא לחשוב גם על ההשלכות העתידיות. הוא לא נותן פתרונות של פלסטר – אלא באמת חושב על מה טוב לי גם בעוד שנה, גם בעוד חמש. התחושה היא שיש מישהו בצד שלי שחושב קדימה, ושיש לו כלים להתמודד עם כל תרחיש.
חוויות של חיילים אחרים – לא מפתיע אותי
במהלך ההמתנה באחד הדיונים, יצא לי לשוחח עם שני חיילים אחרים שחיכו לעורכי הדין שלהם. כששמעו שאני מיוצג על ידי עמרי לשם – אחד מהם אמר, "אה, אתה בידיים הכי טובות שיש". השני סיפר שגם הוא פנה אליו בזמנו בעקבות בעיה דומה, וסיים עם תוצאה טובה בהרבה ממה שציפה.
זה לא הפתיע אותי. כשהוא מטפל במישהו – זה מרגיש שהוא באמת נלחם עליו, כאילו זה בן משפחה. אני לא לבד בתחושה הזאת – מסתבר שיש לא מעט חיילים והורים שחוו בדיוק את אותה תחושת ביטחון.
תיק פלילי בצבא – לא גזירת גורל
אחת ההבנות הכי חזקות שקיבלתי מהתהליך עם עמרי, היא שהמערכת הצבאית לא תמיד פועלת מהיגיון ברור או לטובת החייל. הרבה פעמים, חייל מוצא את עצמו מופקר, בלי הכוונה, ועם ההשלכות הכי כבדות – בלי שהוא בכלל מבין מה באמת עומד מולו.
אבל זה לא חייב להיות כך. עם ליווי נכון, עם ייעוץ מדויק, אפשר להפוך את הקערה. אפשר להבהיר את העובדות, להציג את הסיפור מהזווית האנושית, ולמנוע תוצאה קשה. וזה בדיוק מה שעמרי עושה – הוא לא רק משפטן. הוא גם אסטרטג, וגם מנטור.
לסיכום – לא סתם עורך דין
אני כותב את המילים האלה חודשים אחרי שהכול כבר מאחוריי. השתחררתי, חזרתי לחיים האזרחיים, ואני מסתכל אחורה על הפרק הזה בחיים בהכרת תודה ענקית. לא כי זה היה קל – אלא כי מצאתי את האדם הנכון ללכת איתו בדרך.
אם מישהו היה שואל אותי את מי לקחת לייצוג מול מצ"ח, מול ועדה רפואית, או מול קצין תגמולים – אין לי שאלה בכלל. יש רק תשובה אחת שאני נותן: עמרי לשם.
