התנגדות לצוואה נטל ההוכחה

נטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה, מונח על כתפיו של המתנגד לצוואה. זהו נטל כבד, כיוון שהחוק נוטה לכבד את רצונו וכבודו של הנפטר, שהובע בעזרת הצוואה, וביטולה אפשרי רק כאשר המתנגד לצוואה, יכול לספק לכך נימוקים טובים, ואף להוכיח אותם. נטל ההוכחה בנוי משני חלקים: נטל הראיה ונטל השכנוע.

נטל השכנוע במשפט אזרחי

נטל ההוכחה העיקרי הוא נטל השכנוע, כלומר המתנגדים לצוואה, צריכים לגרום לבית המשפט, להשתכנע באמיתות הטענות שהביאו. במשפט אזרחי, נטל השכנוע מושתת על כך, שהתובע מוכיח את התביעה שלו לכל הפחות ב- 51%. במקרה והוא מצליח בכך, הוא זוכה בתביעה, אולם במקרה והצלחתו להוכיח את התביעה, עומדת על 50%, פרוש הדבר כי לנתבע הייתה הצלחה, בהתגוננות מול תביעה זו.

נטל השכנוע במשפט פלילי

לעומת זאת, במשפט פלילי או במקרים שהנתבע חלש, או שאין לו את האפשרות להגן על עצמו כיאות, על התובע קיים נטל הוכחה מוגבר. כלומר במקרה רגיל, שאין בו מקרה של מחלה קשה פיזית או נפשית, שמנעה מהנתבע להבין את ההליך של עריכת הצוואה, צריך התובע להוכיח, שהגרסה שלו בעלת הסתברות גבוהה רק במעט, מהגרסה שמציג הנתבע, כדי לזכות בתביעה.

התנגדות לצוואה בכתב יד

ישנם מקרים, בהם נטל השכנוע מוטל על הנתבע, כלומר על זה שרוצה בקיום הצוואה. למשל, בהתנגדות לצוואה הכתובה בכתב ידו של הנפטר, כיוון שצוואה זו ערוכה בדרך כלל ללא נוכחות עדים, ויכולות להיות טענות, שמישהו השפיע על הנפטר באופן לא הוגן, ואף התערב בעריכתה של הצוואה, או זייף את הכתב או את החתימה של הנפטר. במקרה זה, ההוכחה שמציג הנתבע הוא דף, שכולו כתוב בכתב היד של הנפטר, לשם ההשוואה, הכולל גם את חתימתו ותאריך, כיוון שמסמך כזה מעיד על כך, שהוא הבין את הסיטואציה.

התנגדות לצוואה בעל פה

צוואה בעל פה, נערכת בדרך כלל כאשר הנפטר בטוח כי הוא קרוב למות, ועקב המהירות עורך את צוואתו בעל פה, בנוכחות של 2 עדים. כדי להוכיח את אמיתות צוואה זו, נדרש הנתבע עצמו לתת הוכחות לכך, שהיה כאן מקרה של דחק, עקב מחלה או תחושה שהמוות קרוב, שהיו נוכחים בחדר שני עדים שהבינו את שפתו של הנפטר, שהעדים רשמו זיכרון דברים במעמד עצמו, ואף חתמו עליו והפקידו אותו בבית המשפט, או אצל הרשם לענייני ירושה, קרוב ככל האפשר לעריכת הצוואה עצמה.

עדות של מומחה

על מנת להוכיח, שהנפטר היה בעת עריכת הצוואה, במצב פיזי או נפשי שלא אפשרו לו להבין את הסיטואציה, צריך להביא עד מומחה מתחום הרפואה, וזאת רק במקרה בו מתרשם בית המשפט, כי המסמכים הרפואיים שהובאו לפניו, מעידים על כך שקיים הצידוק לכך. במקרה ובית המשפט דוחה את מינויו של המומחה הרפואי, יכול המתנגד לצוואה, להציג את חוות הדעת של מומחה אחר.

נטל ההוכחה המשני – נטל הראיה

נטל ההוכחה המשני הוא נטל הראיה, והמשמעות שלו היא חובתו של המתנגד לצוואה, להציג בפני בית המשפט ראיות שתומכות בטענות שהוא מציג. המתנגד צריך לצרף את כל הראיות שיש לו למסמך ההתנגדות, על מנת להוכיח כי מסיבה זו או אחרת, הצוואה צריכה להיפסל. במקרה וכל הראיות שהביא התובע, אינן מספיקות על מנת לשכנע את בית המשפט בביטול הצוואה, מעיד הדבר שנטל הראייה לא צלח.

הראיות הטובות ביותר

הראיות שצריך להציג המתנגד לצוואה, צריכות להיות הראיות הטובות ביותר, כיוון שישנן ראיות שאינן מתקבלות בבית המשפט, לדוגמה כאלו המושגות על ידי פגיעה בפרטיותו של הנתבע, או כאלו המושגות על ידי האזנות בסתר. ראיות אלו, יפסלו ולא אפשר יהיה להשתמש בהן, להוכחת דבר במהלכו של המשפט.

היפוך נטל הראייה

ישנם מקרים, בהם מתהפך הנטל של הראייה ועובר לנתבע, והוא זה שצריך להביא ראיה, על מנת להוכיח את הטענות שהעלה. מעבר זה קורה, כאשר מצופה מהנתבע להציג ראיות, כדי לשכנע ראשון את בית המשפט, כי הגרסה שלו היא האמיתית והנכונה. במקרה והנתבע אכן מצליח בכך, נטל ההוכחה עובר לתובע, על מנת להוכיח שהגרסה של הנתבע לא אמיתית. במקרה והנתבע נכשל בהוכחת הגרסה שלו, הסיכוי של התובע לזכות בתביעה גובר.

היפוך נטל ההוכחה

מקרים של היפוך נטל ההוכחה, הם נטל כבד יותר, מזה המונח על כתפי המתנגדים לקיומה של הצוואה. כיוון שמתנגדי הצוואה צריכים להציג ראיות, על מנת להוכיח את הסיבה להתנגדות בצורה חיובית, כלומר הם מעלים טענה ומביאים את ההוכחה לטענה זו. במקרה ונטל ההוכחה מועבר לנתבע, הראייה המוצגת, צריכה לשלול את העובדה המוצגת, או את הטענה של המתנגדים לצוואה.

שלילת העובדה או הסיבה, מורכבת הרבה יותר מהוכחה שלהם. הנתבע שאליו עבר נטל ההוכחה, צריך לשלול את כל הסיבות, שהובאו על ידי המתנגדים לקיומה של הצוואה. הנתבע צריך להוכיח את כל הנימוקים, שהובאו על ידי התובע, גם אם זו השפעה לא הוגנת או רמייה, ואם הועלתה טענה של פגם צורני, עליו להוכיח כי אפשר לתקנו, וכו.

לסיכום

נטל ההוכחה העיקרי בהתנגדות לצוואה, הוא נטל השכנוע, כלומר המתנגדים לצוואה, צריכים לגרום לבית המשפט, להשתכנע באמיתות הטענות שהביאו. ישנם מקרים, בהם נטל השכנוע מוטל על הנתבע, כלומר על זה שרוצה בקיום הצוואה. למשל, בהתנגדות לצוואה הכתובה בכתב ידו של הנפטר, או בצוואה בעל פה. נטל ההוכחה המשני הוא נטל הראיה, והמשמעות שלו היא חובתו של המתנגד לצוואה, להציג בפני בית המשפט, ראיות שתומכות בטענות שהוא מציג. הראיות שצריך להציג המתנגד לצוואה, צריכות להיות הראיות הטובות ביותר.