חוק הירושה הוא אחד החוקים המפורטים, המקיפים והיעילים ביותר במערכת המשפט הישראלית, שכן הוא חולש על הגדרת אינספור מצבים הקשורים בתחום הצוואות והירושות. דיני ירושה הם עניין מורכב וסבוך שיש להכיר אותו לעומקו, על מנת שפעולות אשר קשורות בצוואות וירושות יוכלו להיעשות באופן יסודי ולהביא לכדי תוצאות שישרתו כהלכה את כל הצדדים המעורבים – הן המוריש והן היורשים. היות ומדובר על נושא מסועף כל כך, החלטנו להרים את הכפפה וליצור עבורכם מדריך שיכיל התייחסות לעולמות התוכן המרכזיים שכדאי להכיר בהקשר זה.
דיני ירושה – במה הם נוגעים?
דיני ירושה מפורטים בחוק הירושה תשכ"ה 1965, והעבירו אותם הכנסת החמישית במדינת ישראל. פרק זמן של 9 חודשים חלף מרגע שחוק הירושה אושר ועד הרגע שבו הוא קיבל את תוקפו החוקי, ובנובמבר 1965 הוא החל לעמוד בתור חוק בר תוקף בספר החוקים של מדינת ישראל. חוק הירושה נמצא בחזקתו של משרד המשפטים, והוא וגורמים המשויכים אליו הם האחראיים על קיומו כהלכה על ידי כלל מערכת המשפט וכן על ידי אזרחי מדינת ישראל בעת שהם ניגשים לענייני צוואות וירושות.
גלגוליהם של דיני ירושה
מאז שאושר ונכנס לתוקף, חוק הירושה עבר עוד אי אילו גלגולים נוספים. סעיפים רבים נותרו בעינם, אולם סעיפים אחרים אשר היו זקוקים לשיפור והרחבה מצאו עצמם משתנים עם השנים, סעיפים כמו צוואות הדדיות, משפחות מאמצות ועוד. היות והחוק עדיין ממשיך להעלות אי אילו סימני שאלה במקרים מורכבים ספציפים, ייתכן בהחלט שבעתיד עוד נבחין בשינויים נוספים שיחולו על דיני ירושה כאלו ואחרים.
דיני ירושה ברורים מגדירים ירושות, צוואות, עזבונות ונושאים נוספים
דיני ירושה נכתבו כמות שהם על מנת שיוכלו לתת מענה הולם וראוי עבור כל סוגייה כזו או אחרת באשר לירושות, צוואות ועזבונות. בין אם הסוגיות עולות מכותבי הצוואה-המורישים בעצמם, ובין אם הסוגיות עולות בעקבות צוואות שנכתבו ובית המשפט זקוק לחוק על מנת להכריע אותן – דיני ירושה יוכלו להוביל לדרך המלך בפתרון רוב הסוגיות.
מי הם היורשים החוקיים של המוריש? דיני ירושה מגדירים אותם בבירור
דיני ירושה מתחילים מהמקום הכי יסודי ובסיסי בסוגיית הצוואות והירושות, והוא מי הם, למעשה, היורשים החוקיים של המוריש שהולך לעולמו. ובכן, דיני ירושה מגדירים את הזכויות של כלל היורשים – בן או בת הזוג של המוריש, צאצאיו של המוריש וקרובי משפחתו הנוספים, כפי שהם מצוינים בסעיף 10 לחוק הירושה, והם אף מציינים את סדר העדיפות בין קרובי המוריש בסעיף 12 לחוק הירושה.
דוגמה לחלוקת העיזבון לאחר מותו של המוריש בהתאם לדיני ירושה
הבה ונבחן דוגמא קטנה, על מנת שנוכל להבין איך בדיוק דיני ירושה באים לידי ביטוי בפועל. ברגע שמוריש מסוים הולך לעולמו בטרם כתב צוואה, יחולק עזבונו בהתאם לדיני ירושה אשר נוגעים ליורשים על פי דין. אם כן, ראשון לרשת יהיה בן זוגו של המוריש, אשר יהיה זכאי למיטלטלין המשותפים של בני הזוג – רהיטים, מכשירי חשמל, רכב ועוד, וכמו כן יהיה זכאי לחלק נוסף מהעיזבון שיוגדר בהתאם למקרה הספציפי – לעיתים מדובר על מחצית מיתר העיזבון, לעיתים מדובר על שליש ממנו וכו'.
ילדים, נכדים וראשי אב אחרים בדיני ירושה
הבאים בתור לרשת יהיו צאצאיו של המוריש, משמע ילדיו. במידה וילדיו הלכו לעולמם גם הם – יהיו נכדיו של המוריש הזכאים הבאים לרשת. מכאן מתחילים דיני ירושה לגעת ביורשים הבאים אחרי צאצאיו של המוריש, והם מגדירים אותם באופן הבא: במידה וצאצאיו של המוריש אינם בין החיים או שאינם היו קיימים מעולם, הבאים לרשת את המוריש יהיו הוריו של המוריש, ובמידה והם אינם בין החיים – אחיו של המוריש. אחרונים בתור לירושה יהיו סביו של המוריש, ובמידה והם אינם בין החיים – דודיו של המוריש ייכנסו לתמונה.
דיני ירושה: מה קורה כאשר אדם שנפטר לא מותיר אחריו אף קרוב משפחה?
לצערנו, קיימים גם מקרים שבהם המוריש הולך לעולמו כאשר לא נמצאים כל קרובי משפחה אשר זכאים לרשת אותו. במקרה כזה, ובמידה ולא נכתבה על ידי המוריש צוואה שמגדירה את אופן חלוקת עזבונו לאחר מותו, עזבונו של המוריש יעבור לידי האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים. לאחר שזה יוודא במשך תקופת זמן הקבועה בחוק שאכן לא נמצאו יורשים חוקיים עבור המוריש – תהיה המדינה בעליו החדשים של עזבון המוריש. המדינה תהיה זכאית לעשות שימוש בעזבון זה אך ורק למטרות מוגדרות כמו בריאות, חינוך, סעד ועוד.
דיני ירושה הקשורים לניהול העיזבון
במידה ויש לבצע פעולות שונות בעיזבון אשר מצריכות מנהל חיצוני, ימונה מנהל עיזבון לטיפול בעזבונו של המוריש. בדרך כלל מקרים המצריכים מנהל עיזבון הם מקרים שבהם עבור המוריש קיימים חובות שונים שיש לשלם מתוך נכסי העיזבון, מקרים שבהם היורשים אינם מסכימים ביניהם על אופן חלוקת העיזבון ועוד. נוסף על כך, במידה והמוריש יודע מראש שהוא מעוניין במינוי מנהל עיזבון כי הוא צופה אי אילו מחלוקות בין היורשים, הוא רשאי לציין זאת על גבי צוואתו, כמו גם לציין באופן מפורש את זהותו של מנהל העיזבון.
דיני ירושה שעניינם התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה
בין אם המוריש הותיר אחריו צוואה ובין אם לא, יצטרכו יורשיו החוקיים להגיש בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה. במקביל, יוכלו אנשים אשר יש להם מניעים ברורים בקשר לירושה, להגיש בקשת התנגדות לצו ירושה או התנגדות לצו קיום צוואה. סיבות כמו חשד למעורבות בעריכת הצוואה מצד אחד היורשים, חשד להשפעה בלתי הוגנת שהופעלה על המוריש בזמן שכתב את הצוואה ועוד יכולות להיות סיבות שבגינן תוכל לעלות האפשרות של התנגדות. דיני ירושה באשר לצווים ובאשר להתנגדות גם הם מהווים חלק מחוק הירושה.
נושאים משפטיים נוספים הנוגעים לדיני ירושה
לצד דיני ירושה אותם ציינו לאורך המאמר, חשוב לציין שקיימים עוד לא מעט נושאים אשר מאוגדים תחת חוק הירושה ומוגדר אופן ההתנהלות איתם באופן מפורש במסגרת החוק: מיסוי צוואה, סוגי צוואה, הצהרה על זכויות היורשים, כפיפות להוראות הצוואה, יורש אחר יורש ועוד.
כיצד עורך דין צוואות וירושות ודיני ירושה הולכים יד ביד
בתור אנשים פרטיים, אנחנו מניחים שבשגרה אין לכם כל צורך או עניין בהכרת דיני ירושה, הבנתם וידיעתם באופן מלא. אולם כן חשוב להיות מוכנים לכך שבשלב מסוים בחייכם תידרשו לפעול על פיהם, על מנת שתוכלו לצלוח את הליך עריכת הצוואה או מימוש הצוואה וקבלת חלקכם בירושה, בצורה מיטבית. לכן, מומלץ מאוד לפנות לקבלת סיוע מעורך דין צוואות וירושות המכיר את הנושא לפני ולפנים ויוכל לפעול למיצוי זכויותיכם.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.