כדי שניתן יהיה לממש צוואה, של אדם שהלך לעולמו, יש צורך בפנייה אל הרשם לענייני ירושה, על מנת לבקש צו לקיומה של הצוואה. רק אחרי שצו זה מתקבל, ניתן לקיים צוואה זו. אולם, ישנן סיטואציות, בהן אחרי קבלת הצו לקיומה של הצוואה, מחליט אחד היורשים כי הוא קופח בצוואה, ומעוניין להגיש בקשת התנגדות לצוואה. אף על פי שהצו לקיומה של הצוואה, שווה בערכו לפסק דין המחייב את הצדדים, ניתן על פי החוק לערוך בצוואה תיקון ואף לבטל אותה, בהתאם לראיות והוכחות המוצגות לבית המשפט, כאלו שלא הובאו בפניו, בטרם ניתן הצו לקיום הצוואה.
צו לקיומה של הצוואה
צו לקיומה של צוואה, מוגש כדי להביא למימוש כל ההוראות הכלולות בצוואה. את הבקשה לקיומו של הצו, יכולים להגיש יורשיו של הנפטר באופן עצמאי, על ידי מילוי המסמך דרך האינטרנט בצורה מקוונת, לידי הרשם לענייני ירושה. לבקשה צריך להיות מצורף, כול התיעוד הדרוש, הכולל עותק של תעודת הפטירה, עותק של הצוואה, ועותק על כך ששאר יורשי הצוואה, מיודעים על הגשתה של הבקשה. הליך זה אורך כ- 3 חודשים, ובמקרה בו מוגשת התנגדות לצוואה, מעביר הרשם תיק זה לבית המשפט לענייני משפחה, והוא זה שדן בבקשת ההתנגדות.
התנגדות לצוואה
התנגדות לצוואה, יכולה להיות מוגשת על ידי כל מי שיש לו עניין בצוואה, בתוך שבועיים מיום פרסום הצו לקיומה של הצוואה. התנגדות לצוואה בתום השבועיים, יכולה להיעשות רק במקרה והרשם או בית המשפט, מאשרים זאת. בהתנגדות לצוואה, צריך להתבסס על סיבה אחת או יותר, וכן להציג לסיבות אלו את הראיות המתאימות.
סיבות להתנגדות לצוואה
צוואה צריכה להיערך על פי הכללים הקיימים בחוק, ועריכת צוואה, צריכה להיעשות מרצונו השלם והמלא של עורך הצוואה. בנוסף, צריכה הצוואה גם להיערך, בלי התערבויות שונות או השפעות מיורשים שונים, על העורך שלה. בחוק יש הגדרה, של הסיבות השכיחות ביותר להתנגדות לצוואה, שבמקרה ומתקבלות בבית המשפט, מביאות לביטולה. סיבות אלו הן:
| איומים או שקרים | צוואה שנערכה תחת איומים או אינוס, או כל השפעה שאינה מידתית, על ידי תכסיסים שונים ואף שקרים. במקרה כזה הצוואה מבוטלת. |
| כשירותו של עורך הצוואה | סיבה נוספת ונפוצה לפסילת צוואה, היא כי עורך הצוואה הינו מוגבל בתחום המנטלי או הקוגניטיבי, ואינו יכול להבין מהי צוואה, את המשמעות של עריכת צוואה, וכן אין לו מודעות על ההיקף של הרכוש, זהותם של היורשים וכו'. |
השפעות לא הוגנות
הסיבה המרכזית שבגינה מובאת התנגדות לצוואה, היא השפעות לא הוגנות שהיו על עורך הצוואה. כדי לבדוק מה הייתה השפעה זו, וכיצד השפיעה על עורך הצוואה ועל עריכתה, בודק בית המשפט, כמה היה עורך הצוואה תלוי באדם מסוים, שהוא גם אחד היורשים, על מנת לערוך אותה. בית המשפט בודק, גם מהם הקשרים שיש לעורך הצוואה, עם עוד אנשים שאינם היורשים. במקרה ועורך הצוואה, נמצא בתנאים של ניתוק ובידוד, קיים סיכוי רב לכך שיש עליו השפעות לא הוגנות. הכרעת בית המשפט בנושא זה, מתקיימת בעזרת ראיות המובאות משני הצדדים: עדות של הקרובים לו, וכן עמדה רפואית של מומחה, על מצבו הרפואי של עורך הצוואה.
חובת ההוכחה
נטל ההוכחה בהתנגדות לקיומה של הצוואה, מונח על התובע, כלומר על מי שמתנגד לקיומה של הצוואה, זאת כיוון שהחוק, מעוניין תמיד לקיים את לשון הצוואה, על מנת לכבד את רצון המת. אולם כיוון שאדם זה, אינו נמצא יותר בין החיים, ואינו מסוגל לתת עדות, במקרים שהצוואה פגומה, או כאשר קיים חשש לכשרותה של הצוואה, נטל ההוכחה יועבר לנתבע, כלומר לצד המעוניין בקיומה של הצוואה. נטל ההוכחה מכיל בתוכו, את נטל הראיה ואת נטל השכנוע.
חובת השכנוע
נטל זה הוא נטל מרכזי, והמשמעות שלו היא שאדם שעומד לדין, הוא זה שצריך לגרום לבית המשפט, להשתכנע בנכונות הטענות שלו, ובהתנגדות לצוואה זהו התובע. בדרך כלל, מספיקה לכך ההוכחה כי הגרסה שלו, היא בעלת הסתברות גבוהה יותר מגרסת הנתבע, כדי לנצח את המשפט. קיימים מקרים בהם נטל השכנוע, מועבר מהתובע לנתבע, למשל במקרים שהצוואה נכתבה בכתב היד של העורך, או שהוכתבה לצד שלישי בעל פה.
חובת הבאת ראיות
נטל זה הוא נטל משני, והמשמעות שלו היא שהאדם שעומד לדין, צריך להציג ראיות שתומכות בטענות שלו. בהליכים של התנגדות לצוואה, התובע שמעוניין לפסול את הצוואה כולה או חלק ממנה, צריך להציג את כול הראיות שיש לו לכך, ולצרף אותן למסמך ההתנגדות. אי הרמת נטל הראייה, הוא מצב בו כמות הראיות, איננה מספיקה על מנת לשכנע את בית המשפט, בצורך לביטול הצוואה.
קבילות הראיות
לא ניתן להשתמש בכל ראיה, על מנת להוכיח את הטענות, כיוון שיש ראיות שאינן קבילות. לדוגמה, ראיה שהושגה תוך כדי חדירה לפרטיותו של אדם, או על ידי האזנה בסתר, בית המשפט פוסל, ואוסר על השימוש בהן, לאורך כל המשפט. במשפט צריך להביא, את הראיות הכי טובות שיש בידי בעל דין. למשל, עדות משמיעה נחשבת אומנם לראיה, אולם איננה הראיה הכי טובה שניתן להביא, תעודה רשמית, מעידה הרבה יותר ממנה.
לסיכום
התנגדות לצוואה, יכולה להיות מוגשת על ידי כל מי שיש לו עניין בצוואה, בתוך שבועיים מיום פרסום הצו לקיומה של הצוואה. בהתנגדות צריך להתבסס על סיבה אחת או יותר, וכן להציג להן את הראיות המתאימות. נטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה, מונח על התובע, כיוון שלחוק יש אינטרס לקיים את הצוואה כלשונה, ובכך לכבד את רצונו של המת.
